יום שישי, 10 במאי 2024
לילדיי הקדושים שלי
הודעה מאלוהים האב לאחות אמפולה בספרדית בניו בראונפלס, טקס, ארה"ב בתאריך 6 במאי 2024
לכל ילדיי – נשמות המוקדשות לי.
אני מדבר עכשיו אליכם, בנים ובנות, אשר הקדישו את חייכם לשירותי וכמנחה של אהבה כדי לתקן את הנזקים שנגרמו על ידי חטאי ועבירות ילדיי; להיות תזכורות חיים לנוכחותי ולגורל שהכנתי לכל ילדיי – להתאחד איתי לנצח.
ייעוד גדול, ילדים. קריאה גדולה, ברכה גדולה, הקרבה גדולה ואחריות גדולה.
לאורך ההיסטוריה קראתי נשמות רבות לחיים כניעה מוחלטת לי. [נשמות] אשר, בכך שהעניקו לי את כל אהבתן, אמון, ציות ונוחות, איחדתי לעבודתי של ישועת ילדיי דרך כל העבודות החומריות והרוחניות השונות, לטובת ילדיי. [נשמות אלה], בשיתוף פעולה עם בני הכוהנים שלי, עוזרים לכל ילדיי להכיר אותי, לאהוב אותי ולחזור אליי.
ייעוד גדול, ילדים, להיות שותפים כה קרובים לאלוהים שלך.
וכמה חסדים שפכתי על ילדיי הקדושים שלי כדי לחלק לכל ילדיי.
אבל מה קרה לרבים מכם?
שכחת אותי. שכחת שאלי אני צריך לתת את כל אהבתך – לא לעבודה, לא ליצורים ובטח שלא לעצמכם.
כמה מכם התרחקו ממני - הסבר אחר הסבר, מסבכים את עצמכם יותר ויותר, תמיד לא מרוצים כי, לאחר שהנחת אותי בצד, אתה מחפש ומחפש מטרה לחייך, אבל אתה רק מצליח להתרחק עוד יותר ממני.
אתם, ילדים, יותר מכל אחד אחר, צריכים להתבונן באהבה ובאמת שלי בכל פשטות וחן - לתת לאחיכם דוגמה כיצד לחיות על הארץ במבט נשוא לשמים.
כמה עוולות ראיתם, אני יודע.
כמה צרכים עמוקים של ילדיי, אני יודע.
כמה אתם נעים על ידי הסבל הנורא של כל כך הרבה ילדיי מול האדישות לכאורה של כל השמים והארץ - וכמה הייתם רוצים לתת הקלה מסוימת. אני יודע, ילדים.
ואברך ואכפיל כל רצון כנה מלבכם, כל תפילה, כל מאמץ לעזור לאחיכם.
אבל ילדים – כמה מכם שכחו שאני הרבה מעל לכל הכוחות האנושיים, שחיי בעולם הזה הם רגע בהשוואה לחיי הנצח שלשמו יצרתי אתכם, בראתי אתכם. ושארוך ככל שהעולם יימשך במצבו הנוכחי, תמיד יהיה עוני, סבל, עוול.
ילדים, אני מזכיר לכם מה שכחו רבים מכם:
מטרת חייכם, של העיסוקים שלכם ושל כל חן שאני מעניק לכם, כל אור שאני נותן לכם, היא לעזור לילדיי לחזור אל ליבי.
כדי שבהרמת מבטם אלי – בעקבות דוגמא שלכם – יצעדו באמון ונדיבות בדרך שישו שלי צעד בה – ובשבילה גם אתם חייבים ללכת – לעזור, לחזק, לתקן, להדריך את ילדיי הפצועים בנפשותיהם וסובלים בגופם; כדי שכולכם תחזרו אל ליבי, לאיחוד האהבה שימשך לנצח.
אבל מכרתם את בכורתכם בשביל קערת עדשים דלה.[1]
וכמה רבים השארתם חסרי העזרה שהיו מקבלים דרככם.
אל תבזבזו את זמנכם – ואת שלי – בעניינים אנושיים שאינם מביאים פרי כי הם התרחקו ממני.
ילדים, חזרו לאמת ולפשטות הבשורה.
אני לא מתכוון, ילדים, לפשטות האנושית של “עוני” מובן בצורה שגויה.
אני מתכוון, ילדים, לפשטות האמת שלי. המהות האלוהית של כל מה שישו שלי עשה בחייו על פני האדמה.
חקו אותו. בהכל. אבל מעל הכל, במסירה השלמה שלו אלי. בצייתנות השלמה שלו אלי.
הוא לא עשה דבר מלבד מה שביקשתי ממנו. תמיד.
עשו כמוהו אם אתם באמת רוצים להיות משתפי פעולה שלי, אם אתם באמת רוצים שאקרא לכם “מוקדשים לי”.
אחרת, ילדים, זה לעג בי.[2]
יותר מתמיד, ילדים, הניחו בצד את דרך החשיבה האנושית שלכם, את ההיגיונים שרק מבלבלים אתכם ומפרידים אותכם ממני.
אם תתרחקו ממני, מהרצוני, מאמיתי שלי, מליבי, אם לא תכירו בי יותר כאבא שלכם וכהאל שלכם, אתם תיבולו; ובמקום להיות כמו גרעין החיטה שמת ונופל לתוך אדמה פורייה ומניב פרי, תיפלו בביצה מסריחה של חוסר תועלת, בלי להניב פרי ולא לתפיח.
זכרו למה נקראתם.
זכור שאתה שלי. שנתתם את עצמכם לי כדי למלא את רצוני, לא שלך ולא של העולם.
שוב אלי כל עוד יש לך זמן. לא הרבה נותר והחצוצרה תישמע.
השאר מאחוריך את העולם.
מה זה אומר?
זה אומר שאתה מפריד את הרצון שלך, החשיבה שלך, המעשה שלך, מכפי שהעולם רוצה, חושב ועושה.
כי העולם – תחת שלטונה של השטן – אינו חושב או מרגיש כפי שאני.
להפריד מהעולם פירושו לקבל את האמת שלי, את הבשורה שלי במרכז היותך, ולהניח בצד את החשיבה שלך.
ילדים, כדי לקבל את האמת ואת כל המתנות הנובעות מרוחי הקדוש ביותר שלי, אין צורך בלימודים, הסברים גדולים או הבנת המסתורין שלי.
הדבר היחיד הנחוץ כדי לקבל את האמת שלי ואת כל האור הכלול בה הוא אמונה.
האמונה האמיתית של ילדים שמקבלים הכל מאביהם.
וזה מה ששכחת והנחת בצד.
וזו מהות הקריאה שלך – תמצית הקריאה שלך – לחיות באמונה זו ולהעביר אותה. ועבור זה אבקש ממך דין וחשבון.
ברגע אחד אני יכול לתת את כל האור האינטלקטואלי הנחוץ, אני יכול לרפא, להחזיר מהמתים, ברגע אחד אני יכול לעשות הכל – אני, אלוהיך.
אבל אני דורש את אמונתך.
שוב אלי. האמן בי. תאהב אותי.
אני לא נמצא בתאולוגיות ריקות מתוכן; אני לא נמצא בסינודים חסרי תועלת כי הם סילקו אותי מהם; אני לא בכנסיות ובמנזרים שחסרים בנוכחות שלי מכיוון שהניחו אותי בצד, והציבו אלפי פסלים במקומי. אני לא נמצא בעיוות של המצוות שלי שנתתי לך ושעדיין עומדות, זוהרות כשהענקתי אותן ומלאות מרץ כמו כשייסוע אישר אותן.
אני מאשר אותן מחדש.
המצוות שלי עדיין עומדות.
נתתי אותן כדי שהעולם וכל נפש ילמדו מה אני מבקש כדי שתחיו כילדיי ולא כעבדים.
נתתי אותן להאיר את העולם, לא לעולם להאיר אותן.
אל תבלבלו. המצוות שלי הן נצחיות.
ואתם, נפשות מקודשות לי, עליכם לשאת אותן על מצחכם – בכל מחשבה. בלבבכם; בידיכם – כמדריך לכל מעשיכם. לפני עיניכם, שלא תאבדו לעולם את האמת שלי.
הן לא חולפות. או משתנות.
כתוב באצבעי; מאושר בדמו של ישוע שלי; וקרוב מאוד, שוב מואר בלב ילדיי על ידי רוחי הקדוש ביותר.
בצורה מיוחדת אתם, נפשות מקודשות, נקראים להיות נושאים ודוגמאות לאור ולחסד של מצוותיי.
זו הסיבה שאמרתי לכם – חזרו לפשטות האמת שלי ולברית החדשה, שזה דבר אחד בלבד - ישוע שלי מראה לכם את ליבי.
אבל אתם, ילדיי הקטנים, אשר שמרתם את האמת שלי בלבבכם, שהבנתם את הלב האבהי שלי, והקשבתם לקריאתי ועניתם – כמה שמחה אתם נותנים לי וכמה מנוחה. אני נוח בלבבות שלכם, ילדים. אני אוסף תפילותיכם, הקרבנות שלכם וכל ערב ושקדנות בעזרה לי ובעזרה לילדיי הפצועים והאבודים כל כך.[3]
תודה רבה, ילדיי שלי. בקרוב תבינו את מלוא ה"תודה הזו". [חיוך]
מעולם לא היו נפשות מקודשות נחוצות כמו בזמן הזה, ילדים. ואני קורא וקורא לילדיי.
הקריאה שלי לא חדלה, אבל האזניים והלבבות של רבים מילדיי סגורים לקולי, וכך גם הרבה כנסיות ומנזרים שסגרו את דלתיהם בפניי.
אבל יש לי צבא של נפשות מקודשות – נפשות נסתרות, נפשות שבלי להיות חלק מקהילה רשמית, הן עדיין חלק מהצבא המקודש שלי - שחיים, סובלים ומחכים לבואי.
ילדים, אל תתייאשו. אני יודע מי אתם. אני רואה את ליבות שלכם ואני מקבל את הקרבנות שלכם.
בדיוק כפי שהכנסייה שלי תקרוס לחלוטין כדי להיבנות מחדש, כך גם הכנסיות והמנזרים יתמוטטו במצבם הנוכחי, על מנת לבנות אותם מחדש במלוא האמת.
ילדים, אל תפחדו. הסתכלו בי. אני קורא, יוצר ומאחד לעבודתי. אני מקבל את הקרבנות שלכם.
בטחו בי. המשיכו במסע האיחוד איתי באמצעות האמונה, אמון והנטישה שלכם לי, אביכם.
מצאו מקלט במהות חייך המקודשים: אני, אביכם. [חיוך]
אברך אתכם, ילדיי האהובים ביותר של ליבי. התפללו עבור אחֵיכם המקודשים, כדי שאש האמונה האמיתית תבער בהם שוב והם יהפכו למאורות בחושך הנוכחי.
נתתי לכם את ישוע שלי. קבלו אותו במלואו, ילדים.
אם אינכם מכירים אותו, איך אתם מצפים שהילדים שלי יכירו אותו, ומתוך הכרתו לקבל אותו, ודרך הקבלה שלו להינצל?
אהבו את ישוע שלי.
ותנו לו להראות לכם את הדרך אליי.
נתנו לכם אמא – קבלו אותה ואהבו אותה, כי היא המראה הנאמנה של תעלומתנו.
אני בא בקרוב, ילדים.
שימו לב לקולי.
היו חרשים ועיוורים לעולם הזה. הסתכלו והקשיבו רק לי.
זכרו מה שעשיתי למען עמי. המתינו בביטחון למה שהבטחתי שאעשה עבור ילדיי.
אני בא.
אביכם האוהב אתכם וזה שמזכיר לכם ש-
רק אני הוא. אין אחר.
אמן.
П[1] אמר זאת בתוקף רב, בעצב ובזעם. התייחסות לבראשית כ"ה 29-34.
[2] נאמר בגוון של אזהרה.
[3] אם בחלק הקודם של המסר שלו – כאשר הוא מדבר אל כל הנפשות המוקדשות ובמיוחד לאלה שבגדו – הטון שלו היה רציני וחזק, אך עדיין סבלני, כשהוא מתחיל לדבר לנשמות שנשארו נאמנות, הטון בקולו הופך לקל הרבה יותר, מחייך, כאילו הרגיש הקלה.